אשר כנפו

קורות חיים

אודות אשר כנפו

אשר כנפו

אשר כנפו נולד בשנת 1935 באסאוירה (מוגדור שלשעבר) שבמרוקו, שם גדל והתחנך. הוא בן למשפחת רבנים ידועה ומצאצאיו של רבי יוסף כנפו. הוא סופר, איש חינוך ועורך ישראלי, וכיהן בעבר, בין היתר, כיושב ראש ההנהלה של התזמורת האנדלוסית הישראלית באשדוד.

בשנת 1951 עלה ארצה עם קבוצת נוער שהתחנכה בקיבוץ כפר דרום (כיום מושב בני דרום). בשנת 1961 יצא לשליחות באיטליה ובצרפת, ולמד ספרות באוניברסיטת הסורבון בפריז. ב-1974 יצא לשליחות חינוכית בפנמה. מ-1980 כיהן כמפקח וראש תחום חינוך חברתי במחוז הדרום של משרד החינוך. הוא בעל תואר ראשון ושני מטעם אוניברסיטת תל-אביב, והקים את בית הספר הראשון לילדי העולים מצפון אפריקה במחנה העולים ארנאס שבמרסיי — מסע שתיעד בספרו "הכינור ואני".

בשנת 1977 ייסד אשר כנפו את "זיו המערב" — האגודה לשימור מורשת יהדות צפון אפריקה — שפעילותה הביאה להקמת התזמורת האנדלוסית בשנת 1994. בתקופת כהונתו כיושב ראש התזמורת, זכתה התזמורת בפרס ישראל.

לאחר פרישתו ממשרד החינוך, החליט אשר כנפו להקדיש עצמו לתיעוד ולחקר התרבות העממית של יהודי מרוקו כחוקר עצמאי. הוא ערך וכתב למעלה מעשרה ספרים העוסקים במורשת קהילה זו — רומנים היסטוריים, זיכרונות, הומור עממי, שירה ומחקר — וביניהם ספר המחקר והעיון "יכין: על משנתו החינוכית ערכית של רבי יוסף כנאפו", שבו דנים שמונה־עשר חוקרים באספקטים שונים במשנתו של הרב.

בעשור האחרון פנה אשר כנפו גם אל השירה: הן ככותב ("מהן אותן מלים"), הן כמתרגם מצרפתית ("סודות נלחשים", "משלי לה פונטיין"), והן כחוקר — בפרויקט המחקר המונומנטלי "שירת האבנים" שערך עם ד"ר שלום אלדר, ובו פוענחו ותועדו מאות פיוטים וקינות שנחרתו על מצבות בתי העלמין היהודיים של מוגדור.

אשר כנפו הוא גם עורך כתב העת "ברית" — כתב העת הדו־לשוני של יהודי מרוקו — שראה אור בלמעלה מארבעים גיליונות, כל אחד מהם בן כשלוש מאות עמודים, ומוקדש לקהילה יהודית אחת במרוקו.

נשוי לחנה, ולהם ששה ילדים. חוקרת האלצהיימר פרופ' שירה כנפו וחוקר הפסיכולוגיה פרופ' אריאל כנפו הם ילדיו.

ציוני דרך

  1. 1935

    נולד באסאוירה (מוגדור)

  2. 1951

    עלייה ארצה, קיבוץ כפר דרום

  3. 1961

    שליחות באיטליה ובצרפת; לימודי ספרות בסורבון

  4. 1961–1974

    ייסוד בית הספר הראשון לילדי עולי צפון אפריקה, מחנה ארנאס, מרסיי

  5. 1974

    שליחות חינוכית בפנמה

  6. 1977

    ייסוד "זיו המערב"

  7. 1980

    מפקח וראש תחום חינוך חברתי, מחוז הדרום, משרד החינוך

  8. 1982

    עריכת כתב העת "ברית" — כתב עת אקדמי, החל מגיליונו הראשון

  9. 1994

    הקמת התזמורת האנדלוסית הישראלית

  10. 1994–2008

    התזמורת האנדלוסית זוכה בפרס ישראל

  11. 2000

    "התינוק מאופראן" — הוצאה ראשונה

  12. 2004

    "יכין" ו"חתונה במוגדור"

  13. 2006

    "הפייטן, השתקן ומספר הסיפורים"

  14. 2010

    "חזן בבית המרחץ"

  15. 2012

    תרגום "התינוק מאופראן" לצרפתית

  16. 2014

    "תה עם נענע"

  17. 2015

    תרגום "התינוק מאופראן" לערבית מוגרבית, אוניברסיטת אגדיר

  18. 2016

    "הכינור ואני"; אות "לבי במזרח"; פרס החינוך למורים יוצרים

  19. 2017

    פרס גאון (יד בן־צבי); אות "יקיר הרשות" (משרד החינוך)

  20. 2019

    "גשם נדבות"

  21. 2021

    פרס רונית אבגי

  22. 2022

    "נשימתו האחרונה"; אות "יקיר העיר", אשדוד

  23. 2023

    "שירת האבנים" (עם ד"ר שלום אלדר)

  24. 2025

    אירוע הוקרה לרגל יום הולדתו ה-90, אולם מונארט, אשדוד

מפעל מחקר ותיעוד ברמה אקדמית

מאז 1982 עורך אשר כנפו את כתב העת "ברית" — כתב עת אקדמי ותרבותי, רב־לשוני (בעיקר עברית וצרפתית), המהווה כבר יותר מארבעים שנה במה יוקרתית לחוקרים, סופרים ומשוררים, שמטרה אחת לכולם: להפיץ ולשמר את ההיסטוריה והתרבות של יהודי צפון אפריקה. עד כה ראו אור למעלה מארבעים גיליונות, כל אחד מהם בן כשלוש מאות עמודים ומוקדש לקהילה יהודית אחרת במרוקו.

בין החוקרים והכותבים שפרסמו לאורך השנים ב"ברית" נמנים פרופ' אליעזר בשן, פרופ' משה עמאר, פרופ' אפרים חזן, פרופ' דוד בן־סוסאן, פרופ' אריאל כנפו, פרופ' יוסף שטרית, ד"ר יגאל בן־נון, ד"ר דן מנור, ד"ר מאיר נזרי, ד"ר שלום אלדר ואחרים — עדות לרמתו האקדמית של כתב העת. חשוב לציין: "ברית" אינו מקבל כל סיוע כספי ממוסד כלשהו, ומתקיים מזה ארבעה עשורים מרצונם הטוב של קוראיו בלבד.

לצד עריכת "ברית", פרסם אשר כנפו עשרות מאמרים עיוניים משלו — הן בכתב העת עצמו והן בבמות מחקריות אחרות, ובהן כרכים אקדמיים ערוכים שראו אור בהוצאות באנגלית ובצרפתית (למשל בכרך La Culture Francophone en Israël בעריכת ד' מנדלסון, ובכרך Témoignages: Souvenirs et réflexions sur l'oeuvre de l'Alliance Israélite Universelle בעריכת ד' בן־סוסאן וא' אלבז), וכן מאמר מחקרי על ההומור היהודי במרוקו.

מפעל חייו האחרון, "שירת האבנים" (2023) — שערך יחד עם ד"ר שלום אלדר במשך כעשור — הוא תיעוד ופענוח של יותר מאלף כתובות מצבה בשני בתי העלמין היהודיים של מוגדור (אצווירה), חלקן משנת 1764. הפרויקט חשף עולם שירה עברי שלם שנחקק על אבן ולא היה ידוע כלל עד שאשר כנפו גילה אותו — פיוטים וקינות מאת רבי דוד אלקיים, רבי דוד יפלח, רבי חיים אפריאט ואחרים, שכתבו את הכתובות בהשראת שירת ספרד של תור הזהב.

פרופ' שלמה אלקיים, בביקורת אקדמית שכתב על הספר, מגדיר את עבודתו של אשר כ"מלאכת מחשבת – עבודה רבת השראה בידי אומן מחונן ומבורך", ומדגיש: "מאחוריו של אשר לא עמד מוסד ממלכתי או ציבורי; עמו לא יצאה משלחת של ארכיאולוגים... אשר הוא היוזם והוא המבצע." הסופר אמי בוגנים, בכתבה שפרסם ב-2025 לרגל יום הולדתו ה-90 של אשר כנפו, מכנה אותו "מונומנט חי", וכותב שיצירתו "מרשימה" ומעידה על "גאוניות של שושלת שאינה מניחה תחום כלשהו... בלי לחקור אותו ולשאוף למצוינות בו".

מדובר בעבודת תיעוד עצמאית, שיטתית ורצופה בת יותר מארבעה עשורים — ללא מימון ממסדי, מתוך יוזמה אישית בלבד — שאין לה מקבילה בקהילות היהודיות האחרות של מרוקו: לא כתב עת אחר מתעד את קהילותיה השונות של יהדות מרוקו ברציפות ובעומק דומים, ולא נערך במקום אחר מחקר שיטתי של כתובות בתי העלמין היהודיים. חלק ניכר מן החומר שאשר כנפו איתר, צילם, פענח ותרגם לא תועד ולא נשמר בשום מקור אחר.

פרסים והוקרה

הכרה רשמית בתרומתו של אשר כנפו למחקר, לחינוך ולשימור מורשת יהדות צפון אפריקה.

2017

פרס גאון למחקר ויצירה במורשת יהודי צפון אפריקה

יד בן־צבי (על שם רנה וניסים גאון)

הוענק לאשר כנפו על מאמריו העיוניים הרבים, שפרסם ב"ברית" ובבמות אחרות, ועל תרומתו הכוללת למחקר מורשת יהודי צפון אפריקה.

2017

אות "יקיר הרשות" — עולים ומגשימים

משרד החינוך

הוענק לאשר כנפו על פעילותו להנחלת מורשת יהדות מרוקו ולתיעודה.

2016

אות הוקרה "לבי במזרח"

קואליציית "לבי במזרח" (כ-25 ארגונים)

הוענק על פעילותו רבת השנים לקידום ושימור המוזיקה והמורשת האנדלוסית של יהודי מרוקו.

2016

פרס החינוך למורים יוצרים

ארגון המורים

הוענק על מפעל חייו החינוכי ועל תרומתו הייחודית כמורה ומחנך יוצר.

2021

פרס ליצירה בתחומי התרבות והאמנות של יהודי צפון אפריקה ע"ש רונית אבגי

הקרן לחקר יהדות צפון אפריקה ע"ש שאול בן־שמחון

2022

אות "יקיר העיר"

עיריית אשדוד

אשר כנפו נמנה עם 21 יקירי העיר שהוקירה עיריית אשדוד, על פעילותו למען שימור מורשת יהדות מרוקו ותיעודה ועל כהונתו כיושב ראש ההנהלה של התזמורת האנדלוסית הישראלית.

1994–2008

פרס ישראל לתזמורת האנדלוסית הישראלית

מדינת ישראל

בתקופת כהונתו של אשר כנפו כיושב ראש ההנהלה, זכתה התזמורת האנדלוסית הישראלית — שאותה עזר לייסד באמצעות אגודת "זיו המערב" — בפרס ישראל.