סופר · חוקר · מורשת יהדות מרוקו
אשר כנפו
סופר, חוקר יהדות מרוקו ומורשת יהודי צפון אפריקה. מתעד בכתיבתו את עולמם של יהודי מרוקו — זיכרונות, מנהגים, הומור עממי ותולדות קהילות — למען הדורות הבאים.
סרטונים נבחרים
מתוך אירועי ההוקרה והתיעוד
קורות חיים בקצרה
אשר כנפו נולד ב-1935 באסאוירה (מוגדור) שבמרוקו, שם גדל והתחנך למשפחת רבנים ידועה, מצאצאיו של רבי יוסף כנאפו. עלה ארצה ב-1951, למד באוניברסיטת הסורבון בפריז, ושימש שנים רבות במערכת החינוך הישראלית. לאחר פרישתו הקדיש עצמו לתיעוד ולחקר התרבות העממית של יהודי מרוקו.
הביוגרפיה המלאה ←מתוך היצירה הספרותית
רומנים, מחקר וסיפורת עממית — כתיבה שנפרשת על פני יותר משני עשורים
הכינור ואני
מֵמוּאָר, אוטוביוגרפיה ויומן מסע
שילוב ייחודי בין מֵמוּאָר, אוטוביוגרפיה ויומן מסע, המתאר את המסע שערך אשר מילדותו במרוקו אל מדינת ישראל הצעירה. הכינור משמש כאלגוריה לדבר הנכסף שלא הושג — התקווה, הכמיהה, האכזבה וההתחדשות של דור שלם שעזב את מרוקו והגיע לארץ הקודש.
2000 (מהדורה מחודשת: 2016)התינוק מאופראן
רומן היסטורי
רומן המבוסס על אירוע היסטורי — קהילה יהודית באופראן שמעדיפה למות ולא להמיר את דתה לאסלאם. הספר זכה להצלחה גדולה והודפס בארבע מהדורות, תורגם לצרפתית (2012) ולערבית מוגרבית באוניברסיטת אגדיר (2015) — הספר העברי היחיד מישראל שתורגם ופורסם במרוקו. מתוכו הופקו שני מחזות וחוברת עבודה של משרד החינוך בנושאי מנהיגות ודילמות מוסריות.
2004חתונה במוגדור
אלבום כתובות ופואמה
אלבום כתובות שהופק בשיתוף עם דוד בן-שושן מקנדה, ובו שמונים ושלוש כתובות מאוירות מרבי דוד אלקיים, יצחק קנפו ואחרים, לצד פואמה גדולה מאת אשר כנפו על מנהגי החתונה במוגדור. הפואמה הועלתה כמופע מוזיקלי עם התזמורת האנדלוסית הישראלית וזכתה להצלחה גדולה.
פרסים והוקרה
הכרה רשמית בתרומתו למחקר, לחינוך ולשימור מורשת יהדות צפון אפריקה
פרס גאון למחקר ויצירה במורשת יהודי צפון אפריקה
יד בן־צבי (על שם רנה וניסים גאון)
אות "יקיר הרשות" — עולים ומגשימים
משרד החינוך
אות הוקרה "לבי במזרח"
קואליציית "לבי במזרח" (כ-25 ארגונים)
ברית — כתב העת הדו־לשוני של יהודי מרוקו
כתב עת שערך וייסד אשר כנפו, ובו הוא מתעד את קורות הקהילות היהודיות ברחבי מרוקו — כל גיליון מוקדש לקהילה אחרת, ובו מאמרי מחקר, זכרונות, שירה, סיפורת, מכתבים ותעודות מאת חוקרים, סופרים ובני הקהילה עצמם. עד כה ראו אור למעלה מארבעים גיליונות, כל אחד מהם בן כשלוש מאות עמודים.
”הכינור הוא ככל הנראה אלגוריה לדבר לא מושג — התקווה, הכמיהה, האכזבה וההתחדשות של דור שלם שעזב את מרוקו והגיע לארץ הקודש.“
מתוך ”הכינור ואני“